גופת גבר כבן 80 אשר שלושה פצעי דקירה מעטרים את חזהו, מתגלית בנחל הירקון תל אביב.
לאמנון- קצין המשטרה בשנות ה-40 לחייו , שמופקד על החקירה, זו תהיה חקירתו הראשונה לאחר השעיה ארוכה, עקב התפרצות אלימה.
מרגע זה העלילה תנוע בין הווה לעבר, בין השתלשלות חקירת הרצח לסיפורו של הנרצח והאירועים שקדמו לרצח.
הגופה מלאה סתירות- הזקן לבוש בחליפה יקרה, אך סימני הזנחה רבים על גופו. אין לו שם- אין שום דבר שיכול להסגיר את זהותו, מלבד מספר של אסיר מחנות הריכוז, המקועקע על אמת ידו.
עמיקם אבן, "הגופה", הוא איש עסקים שירד מנכסיו.
את הישורת האחרונה של חיו, הוא בוחר לחיות בשולי החברה לאחר שהממסד סרב להכיר בו כניצול שואה.
גם כדי להיכנס למועדון הנורא ביותר בעולם אתה זקוק לכרטיס חבר.
אמנון מתקדם בחקירה וזו מובילה לכיוונים אחרים מאלה שצפה. הוא מבקש לפתור במהירות את התיק המעיק וחסר החשיבות לכאורה שהוטל עליו ולהחזיר עטרה ליושנה כחוקר מבריק.
במרכז העלילה שני גברים שהמשותף ביניהם הוא התלישות והניסיון לחזור ולהשתייך לחברה שפלטה אותם.
במאי: אמיר וולף
מפיקים: מיכאל שרפשטיין, משה אדרי, לאון אדרי ,אודי רקנאטי , לן בלווטניק
בתמיכת קרן יהושוע רבינוביץ פרויקט קולנוע, קשת
תסריט: אור-לי רובינשטיין קצפ, עו"ד יצחק וולף, אמיר וולף
צילום: אמנון זלאיט
עריכה: איציק צחייק
מוסיקה מקורית: עדי כהן
עיצוב אמנותי: יהודה אקו